טיול בכנרת ועמק החולה

מסלול הטיול יוליך אותנו אל חופי הטבע של הכנרת, אל עולם הטבע של אגמון החולה ואל התצפית המרהיבה מראש קרן נפתלי, המתנשא 500 מטר מעל לעמק.

מסלול הטיול :

עין נון

גישה: נסיעה של כ-5 ק"מ מטבריה צפונה, לאורך הכנרת (כביש 90), מביאה אותנו אל הכניסה למושבה מגדל. מיד בכניסה ליד המזנון, פונה צפונה דרך עפר טובה, המסומנת בסימון "שביל ישראל". נוסעים בדרך כחצי ק"מ ובקצה הבריכה של עין נון הדרך פונה ימינה ומגיעה לרחבת החניה של המעיין.

עין נון, הנובע בצלה של המושבה הוותיקה מגדל, הוא הפתעה נעימה. רשות ניקוז כנרת שיקמה את האתר והפכה את המקום לפינת חמד של ממש.

עין נון הוא מעיין שופע. הדבר הבולט ביותר לעין היא הבריכה הריבועית הגדולה, שדופנותיה עשויים אבני בזלת. מהבריכה יוצאת תעלה המושכת את מימיה לאורך הפלג הקטן של נחל נון. מסלול הליכה קצר עובר בצד הפלג. לאחר כ-200 מטרים, ליד שדרה יפה של וושינגטוניות, השביל חוצה את הפלג ושב בצידו השני לבריכה הריבועית. קטע זה הוא גם חלק מ"שביל ישראל".

הבריכה הריבועית והתעלות נבנו בשנות ה 1920, לאחר שאדמות חוות מגדל נמכרו לאנשים פרטיים. עץ האיקליפטוס הגדול ניטע באותם ימים. בצלו נחל שולחן פיקניק אחד.

למעיין יש היסטוריה ארוכה יותר. נראה כי תושבי מגדל של התקופה הרומית (מאות 1-3 לספה"נ), השוכנת על שפת הכינרת במרחק 1.5 קילומטרים מכאן, ניצלו כבר אז את מי המעיין להשקיית שדותיהם. בריכה עגולה, הבנויה סמוך למקור המעיין נותרה מאותם ימים. הבריכה, שקוטרה כ-30 מטרים, נסתרת מעט בין צמחי גדות המקיפים אותה. היא נבנתה כדי להרים את מפלס המים במעיין, כך שאפשר יהיה להזרים את מי המעיין לשדות באמה ששרידיה עודם נראים בצד הפלג.

השם עין נון מתייחס לשם הארמי של מגדל - מִגדל נוניא, שמשמעותו מִגדל הדגים.

שפך הירדן ושביל סובב כנרת

גישה: ממגדל נשוב לכביש 90 ונמשיך צפונה. בצומת כפר נחום נפנה ימינה בדרך המובילה לגשר אריק ולקצרין (כביש 87). מהכניסה לגן לאומי כפר נחום נוסעים עוד כ-4 ק"מ וממש לפני גשר אריק פונים ימינה וחונים בצל חורשת האקליפטוס. נהר הירדן נמצא כ-50 מטר מאיתנו.

חורשת האקליפטוס היא אחת הכניסות ל"שביל סובב כנרת". השביל מסומן בסימון שבילים סגול. הרעיון להקיף את הכנרת בשביל רגלי נולד בחברה להגנת הטבע בשנת 2003. פיתוח השביל נעשה על ידי רשות ניקוז כנרת ואיגוד ערים כנרת. השביל נועד להשיב לציבור את זכותולטייל באופן חופשי לאורך חופי הכנרת ולהתוודע לטבע ולנוף, לאתרי העבר ולערכים שהאגם מייצג. לכשיושלם, השביל יקיף את הכנרת כולה, לאורך כ-60 קילומטרים. עד כה סומנו כ-45 ק"מ.

קראנו למקום הזה שפך הירדן לכנרת, אך עלינו להודות שההגדרה הזאת חמקמקה למדי. שפך הירדן לכנרת משנה את מקומו בהתאם למפלס המים באגם. בשנים האחרונות מפלס הכנרת נמוך ושפך הירדן "מתרחק" מכאן. השטח שנחשף מכוסה בעצי אשל. כאשר הכנרת במילואה, שפך הירדן קרוב ממש לכאן.

מחורשת האקליפטוס כדאי לצעוד מעט ב"שביל סובב כנרת". בקצה הדרומי של החורשה ניצב מחסום ירוק ומעבר לו השביל. צעידה בת כמה דקות דרך מטע דקלים עזוב, מביאה אותנו לגרם מדרגות שמטפס ימינה.

המדרגות עולות לתצפית יפה על בריכה גדולה, שאוספת אליה את מימיו של עין יצר. מסביב לבריכה צומח סבך עצום של צמחייה. בחורף מבלים כאן עופות מים ובקיץ מקננים בסבך שמסביב מיני אנפות וציפורי שיר קטנות. עצי האקליפטוס הצומחים בקרבת הבריכה משמשים בחורף מקום לינה מקובצת לקורמורן הגדול.

אגמון החולה

גישה: בתום התצפית נשוב לרכב כלעומת שבאנו. נשוב לצומת כפר נחום וניסע צפונה בכביש 90 לכיוון קרית שמונה. הכניסה לאגמון החולה נמצאת כ-4 ק"מ מצפון לכניסה לשמורת החולה, בין סימני ק"מ 457-458. סמוך לחניה נמצא מרכז המבקרים.

קצת היסטוריה. בשנת 1934 רכש יהושע חנקין את הזיכיון לייבוש עמק החולה. בעמק הגדול השתרעו כ-31 אלף דונם ביצות ואגם גדול, ששטחו עמד על כ-14,000 דונם. ספק המים העיקרי של הביצות והאגם היה נהר הירדן.

עם קום המדינה הטילה ממשלת ישראל על קק"ל לייבש את הביצות והאגם. נהר הירדן פוצל לשתי תעלות. האגם והביצות נעלמו. הייבוש הוסיף עשרות אלפי דונם לעיבוד חקלאי, אך מבחינות אחרות הוא גרם לנזקים סביבתיים. אחת הבעיות החמורות הייתה פגיעה באיכות המים שזורמים לכנרת. האגם והביצות בעמק החולה, לפני הייבוש, שימשו אגן שיקוע טבעי מפני סחף הירדן ויובליו. אחרי הייבוש זרמו לכנרת באין מפריע תרכובות חנקניות וזרחניות, שבהן מדשנים את שדות העמק.

ייבוש החולה פגע גם בעולם החי והצומח המופלא של העמק. עמק החולה היה מקום המנוחה וה"תדלוק" החשוב ביותר לעופות הנודדים מאירופה לאפריקה ובחזרה, ביניהם שקנאים, חופמאים, ברווזים ואנפות.

בשנת 1993 נקראה קק"ל לדגל בשנית. שנה אחר כך שוחזר האפיק המקורי של הירדן והוצף שטח בן כאלף דונם בלב העמק. המטרה הראשונית של המבצע הייתה לתרום לאיכות מי הכנרת, אבל האגם החדש, הידוע בשם "אגמון החולה", השיג מטרות נוספות בתחום שמירת הטבע והתיירות.

עד מהרה גילו עופות המים ועופות אחרים את המקום והם פוקדים אותו בהמוניהם. עמק החולה הפך למקום שוקק בעלי חיים ולאתר תיירות חשוב. האטרקציה העיקרית בחורף הם אלפי העגורים, הזוכים להאכלה מיד אדם כדי שלא לפגוע ביבולים בשדות.

האגמון מוקף בדרך סלולה, שאורכה כ-8.5 ק"מ. הדרך מישורית ונוחה ועוברת בין האגם, תעלות מים ובוסתנים עם חניונים. ניתן לבלות במצפורים הצופים על האגם וליהנות משפע העופות. בשנת 2010 נחנך "מצפור עופות המים" – מצפור הצף בלב האגם, המעניק תצפית על הנעשה באגמון מנקודת מבטם של עופות מים.

באגמון נמצא גם גן בוטני המשחזר בית גידול של ביצה. בגן, המשתרע על פני 30 דונם, צומחים צמחי מים, שהיו נפוצים בעבר בביצות החולה. עם הצמחים נמנים נופר צהוב, נהרונית צפה, אירוס ענף, נימפאה לבנה, ליפיה זוחלת ובוציץ סוככני. המבקרים יכולים לזהות את מיני הצמחים על פי השילוט המוצב בגן.

בחודשים אוגוסט-ספטמבר פוקדות את הגן הבוטני להקות גדולות של הפרפר הגדול והכתום דנאית הדורה. להתפתחות תקינה של הזחלים, הדנאית זקוקה לצמח חנק מחודד, הצומח בעמק החולה. הפרפרים נשארים בשמורה עד אוקטובר. כאשר האוויר מתקרר, הפרפרים נעלמים.

אופן הביקור באגמון החולה

שריינו לעצמכם 3-4 שעות לביקור במקום.

כדי לשמור על הטבע באגמון החולה וכדי שלא לפגוע בהנאת המבקרים, אין כניסה ברכב פרטי לתחום הפארק (למעט לבעלי תו נכה). החניה ברחבת החניה והטיול ברגל מסביב לאגמון ובאתריו - ללא תשלום, למעט תשלום של 3 ש"ח לאדם, המיועד לפרויקט העגורים.

בעלי אופניים פרטיים זכאים לרכוב על אופניהם ללא תשלום בימי חול בלבד (בסופי שבוע, חגים וחול המועד לא תתאפשר כניסת אופניים פרטיים לאתר.

שכירת אמצעי תחבורה - אופניים מסוגים שונים (ליחיד, לזוג ולמשפחה), רכבי גולף ועגלת מסתור – בתשלום. במרכז המבקרים פועל מזנון.

שעות פתיחה: ימי חול - מ-9:00 עד שעה לפני החשיכה. בסוף שבוע ובחג - מ-6:30 עד שעה לפני החשיכה. טל' 04-6817137.

חניון האלות בעמק קדש

גישה: מאגמון החולה נוסעים צפונה בכביש 90 כ-1.5 ק"מ ופונים שמאלה (מערבה) בצומת

כח. מכאן מעפילים בכביש 899 במעלה רכס נפתלי. חולפים על פני צומת ישע ומצודת ישע ונכנסים אל בקעת קדש הגדולה, המעובדת כולה כרמים ומטעי נשירים. כמאה מטרים אחרי הפנייה ליפתח מגלים משמאל את חניון האלות ולידו רחבת חניה.

החניון שוכן בצל אלה אטלנטית ענקית. זהו אחד העצים המרשימים ביותר בישראל. הגזע האדיר, שהיקפו כמעט חמישה מטרים, נושא ענפים כבירים וטוב עשו אנשי קק"ל שהציבו להם תמיכות כדי שלא יקרסו תחת כובד משקלם. צל האלה הזה מספיק להערכתנו למאה בני אדם. קק"ל ביצעה פעולה נוספת למענו של העץ הקשיש, כאשר דאגה לניקוז הקרקע הכבדה, דבר שתורם לאוורור מערכת השורשים של העץ הקשיש.

פסגת קרן נפתלי

גישה: נוסעים מחניון האלות בחזרה מזרחה לצומת ישע ופונים דרומה בכביש 886. כ-1.8 ק"מ מדרום לכניסה למושב רמות נפתלי פונה מזרחה (שמאלה) דרך עפר טובה, מסומנת ירוק. מגמת פנינו היא האנטנה הגדולה שבראש ההר. נסיעה בת כ-1.7 ק"מ מביאה אותנו למרגלותיה, אל אחת מנקודוות התצפית היפות בישראל.

השארנו את השעות שלפני השקיעה לתצפית מקרן נפתלי. המראה מרהיב: עמק החולה והאגמון שבו ביקרנו קודם, פרוש כמו על כף היד. הגולן והחרמון משלימים את התמונה הנהדרת והשמש, שנמצאת עתה בגבנו, מאירה עליהם ומבליטה בהם כל תו. יופי של מקום לסיים בו יום טיול.