שביל מעגלי בהר ארדון

רשות הטבע והגנים סימנה במכתש רמון שביל חדש, המאפשר ללכת על הר ארדון במסלול מעגלי. זהו עוד צוהר לנופים המהממים של מכתש רמון.

מוקדי העניין המרכזיים:

המבנה הגאולוגי של מכתש רמון

צמחיית מדבר

תצפיות נוף

תצפית מרהיבה מראש הר ארדון על בקעת מחמל, על בקעת ארדון ועל מרחבי המכתש

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הכשירה דרך עבירה לכל כלי הרכב לנקודת היציאה למסלול והכשירה חניון לילה למרגלות הר ארדון. כמו כן הרשות אחראית לסימון השבילים בהר ארדון.

איך מגיעים?

ממצפה רמון נוסעים דרומה בכביש 40 ויורדים למכתש רמון. שלט במכתש (בין סימני ק"מ 87-86) מפנה שמאלה לחאן בארות בדרך עפר מסומנת באדום. במפגש עם דרך הנפט (סימון שחור) פונים שמאלה ומגיעים לחאן בארות. מהחניון ממשיכים 2.5 ק"מ צפונה בדרך המסומנת בשחור ופונים ימינה בעקבות סימון השבילים הכחול. הדרך מסתיימת בחניון היום של הר ארדון ומכאן מתחיל הטיול הרגלי.

רקע

שמו של מכתש רמון נגזר כנראה בעקיפין מדרך הבשמים. תושבי האזור הבדווים זיהו את דרך הבשמים עם הדרך שבה השתמשו הרומאים, ולכן קראו לאזור ולנחל המנקז את המכתש "ואדי א-רוּמאן". בלב המכתש עוברת דרך הבשמים – מנתיבי הסחר החשובים בעת העתיקה. הדרך באה מדרום חצי האי ערב וחצתה את הנגב בדרך לנמלי הים התיכון. שיירות גמלים הובילו סחורות יקרות ערך כגון תבלינים, בשמים ובדים מהודו, ממזרח אפריקה ומ"ערב המבורכה" (עומאן של ימינו), שם גידלו צמחי לבונה. הנבטים חלשו אז על הנגב והפיקו תועלת כלכלית רבה מיתרונם האסטרטגי, כפי שמעיד פאר עריהם בפטרה ובעבדת. 

בשנת 2000 קבע אונסק"ו שארבעה אתרים בעומאן הם אתר מורשת עולמית. חמש שנים אחר כך הוסיף הארגון לאתרי המורשת העולמית גם ארבע ערים נבטיות בנגב.

מסלול הטיול

1. ברכב: מחאן בארות לחניון יום הר ארדון

חניון הלילה חאן בארות (אל-ביאר) הוא כיום החניון המרכזי במכתש רמון. מדרום לו התגלו שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית. יושביו ניצלו את מי התהום הגבוהים שבמקום. 

מחאן בארות נוסעים צפונה בדרך המסומנת בשחור לאורך קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א), הטמון כאן באדמה. מימין נראה כל העת המצוק התלול של הר ארדון. לאחר כ-2.5 ק"מ (אחרי שחולפים על פני הדרך לרמת סהרונים) פונים ימינה בדרך המסומנת בכחול לחניון היום של הר ארדון.

2. אבן מיל קדומה

לפני חניון היום כדאי לרדת מהרכב במקום שבו חוצה את דרכנו שביל מסומן בשחור. כ-100 מ' מדרום לשם (על השביל השחור) מונחת אבן מיל מהתקופה הרומית – עדות ממקור ראשון שזה הציר המקורי של דרך הבשמים הקדומה.

3. אל פסגת הר ארדון

הר ארדון (ראס א-רדיחה) נקרא על שמו של ארדון המקראי. אנו יודעים עליו רק שהיה בנו של כלב בן חצרון משבט יהודה (דברי הימים א', ב' 18). 

מרחבת החניה של חניון היום מטפס שביל מסומן בכחול על שלוחה צרה ותלולה למדי. לאחר 400 מ' השלוחה יורדת מעט ובתחתית האוכף מתגלים מעט חולות צבעוניים. הגשם המועט שיורד במכתש ניגר במדרונות אלו במהירות ולכן הם צחיחים לחלוטין. 

אחרי טיפוס של עוד 400 מ' נראה שביל מסומן בשחור, שבא מחניון הלילה של הר ארדון. אחריו השביל שומר על קו גובה, עובר במעבר צר על משטח סלע ומכין את המטיילים למעלה האחרון בדרך אל רמת ההר. כאן מעפילים בהליכה נינוחה במדרון מתון וחולפים על פני סדק עמוק בסלעי הגיר הקשה המצפים את ההר. סדק זה, כמו רבים במצוקים המקיפים את מכתש רמון, הוא תוצר של הלחצים המופעלים על קמר רמון. הצמח הנפוץ כאן הוא זוגן השיח, בן שיח מדברי חובב דרגשי קיר. 

בראש המעלה אפשר לעצור לשאוף אוויר ולספוג את הנוף. הר ארדון הנו חלק מהדופן המזרחית של מכתש רמון ומחלק את החלק המזרחי של המכתש לשתי בקעות – בקעת מחמל בצפון ובקעת ארדון בדרום. ברקע בקעת מחמל נראה היטב המצוק הצפוני של המכתש. סמוך למכתש מאחורי ציר הנפט בולטת גבעת געש בזלתית, ומעל פיתוליו של כביש 40 אפשר להבחין בקלות במצפה רמון. 

כדי לצפות בבקעת מחמל ממשיכים לצעוד בשביל עוד כמה מאות מטרים ומגיעים לנקודה הגבוהה בטיול: כ-700 מ' מעל פני הים וכ-200 מ' מעל לנקודת ההתחלה של ההליכה. הנוף מרהיב עין. מכאן רואים כמעט את מלוא אורכו של מכתש רמון, 40 קילומטרים. רוחבו המרבי הוא כ-9 ק"מ. למרגלות ההר נראים עמק אדום הססגוני וגבעת חרוט, ולא הרחק מהם נראה חאן בארות. ביום בהיר אפשר לראות הרחק במערב את הר שגיא ואת הר עריף, ובמזרח נראים הרי אדום בבירור.

4. מהפסגה לנקודת היציאה

הצעידה בנוף המתון של רמת הר ארדון קלה. הפסגה של הארדון היא אחת הרמות המבודדות של הר הנגב, רמות מוקפות צוקים ומדרונות תלולים. בעבר היו הרמות מחוברות לרמה רציפה, אך תהליכי בליה, היווצרות המכתשים והתחתרותו של נחל צין ושל נחלים עמוקים אחרים הפרידו אותה. 

הר ארדון היה קער בין קמרים. בתהליך היווצרותו של מכתש רמון הייתה התחתרות מהירה דווקא בקמרים שלידו, וכך הרכסים הפכו לבקעות והקער היה להר. 

השביל היורד מהר ארדון לבקעה תלול ויש לרדת בו בזהירות. בבקעה נגלה עולם חדש, עולם של אבן חול לבנה. הצמחייה משתנה באחת ונציגה הבולט הוא רותם המדבר, הניכר בענפיו השרביטיים.

אחרי הליכה של קילומטר בערך בעולם קסום של חול לבן (על שביל מסומן בכחול) מגיעים לצומת שבילים. השביל הכחול ממשיך לגבעת חרוט ולנחל ארדון, וכדי לחזור לנקודת היציאה פונים כאן ימינה לשביל חדש, המסומן בירוק. זו הליכה של 3 ק"מ בקירוב בין אבני חול אדומות, סלעים מבורזלים ונוף ססגוני. השביל מרוחק מעט משולי הר ארדון ועובר בתוואי ערוצי נחלים רדודים ונוחים למעבר.

שומרים על הנוף

השביל החדש נועד לאפשר לבעלי רכב פרטי לטייל בהר ארדון וחוסך צורך בהקפצות ברכב. השביל עובר באזור בראשיתי. אנא, אל תרדו מהשביל, אל תחרטו בסלעים ועזרו לנו לשמור על יופיו של המכתש.

By Amitaytay תמונה מתוך ויקישיתוף